זכרונות מסעודה שלישית אצל הרב קוק

מתוך הספר החדש שיראה אור בקרוב: "הראי"ה קוק והשבת"

"מלאך אלקים צבאות"
הרב משה יאיר וינשטוק זצ"ל היה אחד מהמקובלים הנודעים בירושלים. למרות השתייכותו לחוגי הקנאים שהתנגדו לראי"ה קוק, הרי שבמשך תקופה ארוכה (בעת מגוריו בירושלים בשנת תרצ"ג) היה מקפיד לבוא מידי שבת בשבתו לסעודה שלישית אצל הראי"ה. והיה הדבר לפלא בעיני כל מכיריו, משום שידעו שהוא לא מחזיק בדעותיו של הראי"ה.

פעמים רבות שאלו אותו בניו לפשר הקפדתו להשתתף בסעודה שלישית אצל הראי"ה, אך תמיד סרב לענות.

והנה פעם אחת, כאשר שאל אותו בנו הצעיר על מנהגו המוזר ללכת אל הראי"ה מדי שבת, החליט הרב וינשטוק להסביר את עצמו, וכך אמר:
"כדי לשמוע את הרב קוק, כדאי ללכת אליו אפילו מאות פרסאות!".

הרב וינשטוק לא הסתפק במשפט מופלא זה. הוא הוסיף לדבר בשבחו של הראי"ה, ותאר את המעמד המרומם בסעודה שלישית, בו ישב הראי"ה בבגדי לבן ודרש בצורה נפלאה על פרשת השבוע. ואז ביטא הצדיק המקובל במשפט אחד את הערצתו הגדולה לרב קוק: "בעת שאומר 'תורה', פניו הם כפני מלאך ד' צבאות!".

הרב וינשטוק היה איש אמת מיוחד במינו, רחוק ביותר מגוזמאות. תאורו זה בייחס לראי"ה היה אצלו ברור ומוחלט, והרשים מאוד את שומעיו.

"הרגשתי מעמד הר סיני"
בהספדו על רבו הראי"ה קוק, סיפר הרב חיים יעקב לוין זצ"ל, רבה של פרדס חנה:
אני רוצה לספר על אחד מהדברים שנקלט במוחי וחדר לעמקי לבבי, והשאיר עלי רושם לכל שנות ימי חיי, וכל מה שראיתי, שמעתי וקלטתי ממנו אחרי כן, התרכז סביב נקודה זו.

זה היה בשנים הראשונות להופעתו של רבנו הרב קוק זצ"ל במקדש מלך עיר מלוכה בירושלים עיה"ק, הייתי אז נער כבן תשע או עשר שנים, והיה זה בשבת-קודש פרשת יתרו. אחרי שסעדנו סעודה שלישית אמר לי אבא זצ"ל, רבי אריה לוין: מכיון שהשבת הזו היא שבת של קבלת התורה, בוא ונלך אל הרב לשמוע דבריו הקדושים.

אמרתי לו: אבא, בשביל מה אלך, בלאו הכי לא אבין את דבריו. ענה לי אבא ואמר: ג' תשובות לדבריך. א' – הלא אתה יודע שבקבלת תורה אמרו אבותינו "נעשה ונשמע", ואם לא תוכל לקבל את ה"נשמע" – לכל הפחות יהיה לך ה"נעשה", ב' – בקבלת התורה כתוב "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ, יח), אם לא תשמע אז תראה, ג' – והוא העיקר, אני רוצה שתסתכל בפניו הקדושים והמאירים וזה יכניס יראת שמים בלבך, ושכל במוחך, שכן כתוב בישעיה "והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיה ל, כ-כא), ואח"כ כתוב "ואוזניך תשמענה דבר מאחוריך...". נעניתי לו והלכתי אתו.

ואמנם, מה שהרגשתי אז לא אשכח כל ימי חיי. הבית היה מלא אנשים, צפוף. אור לא היה, לא יכולתי לראות פניו הקדושים, אבל את הקול שמעתי. ובלבי הקטן הרגשתי מעמד הר סיני, והעיקר – כי גם תפסתי והבנתי קצת מדבריו. את ההתחלה הבנתי, כי דיבר בצורה כה פשוטה ומובנת לכל, ואחר כך עלה לעולמות עליונים, וזה כבר לא הבנתי כלל, אבל מה ששמעתי והבינותי נשמר אצלי עד היום, כנר לרגלי, ואור לנתיבתי.

רושם בל ימחה
כתב הרב קלמן אליעזר פרנקל זצ"ל:
"בהגיע לאוזני דבר שיחותיו בקודש אשר רבנו הראי"ה משמיע בש"ק בעת הסעודה שלישית, הלכתי לבקרו. ואמנם שיחות אלו השאירו עלי רושם בל ימחה באותו אוירא של קדושה של יחידי סגולה אשר התאספו בבית הרב ז"ל מדי שבת בשבתו. והנה ראיתי לפני גאון ישראל איש אלוקים מנתח ומחלק ומחבר רעיון לרעיון מדרש עם מורה נבוכים גמרא וזוהר, צולל ביום של בקיאות וסברות של נגלה ונסתר... כפלא הייתה הבקיאות של גאון ישראל זה, לא רק בשני התלמודים בבלי וירושלמי, אלא גם ראשונים ואחרונים ספרות החסידות והפילוסופיה, יחד עם זה חריפות של מנתח, חוקר ומעמיק לתכונת המוסר של כל מאמר ומאמר, בלי להזניח ביאור ודרשה על יתר וחסר, תג ונקודה. להפליא היה הדרך של עילוי צעיר שהיה טמון במוחו הגדול של גאון ישראל זה בשעה שהיה שואל איזו קושיא, ויחד עם זה מיושב בדעת של גאון זקן המשיב לעצמו ומחלק את העניינים ומראה שהם עניינים נפרדים ולכל אחד כונה משלו ותכלית ידועה, עד שבכלל אין להקשות מאחד על השני, ובאותו הזמן השתמש ברעיון חסידי או של המורה נבוכים והכוזרי ליישב מאמר בתלמוד או ברמב"ם להלכה. סופר מהיר יחיד בסגנונו, משורר בחסד עליון, חכם ונבון יחד עם תמימות של ילד, עומד על דעתו והשקפתו מצד אחד ופשרן ואיש שלום מצד השני, ועל כולם היהודי הגדול הדואג את כאב עמו לשחרורו ושלומו.

גם נוכחתי וראיתי כי אלמלא טרחה דציבורא יכול הוא להמשיך שעות על שעות רעיונות ע"ג רעיונות, ביניהם גם ניצוצי מדע חדש אשר לכל מצא סמך והוכחה בתלמוד ובספרי חז"ל מקור החכמה.

... וארגיש והנה בא סוד אלוקים בלבבי, ונפתחו לפני המשעולים המתפצלים ומתפלגים כפלגים בים הלימוד, השבילים הכמוסים המתפשטים בין דרכי התורה, הפשט, הרמז, הדרוש והסוד, ושקעו אז כל העולמות האחרים של ימות החול והנך מתרומם אל הספירות העליונות לעולם שכולו חכמה עילאה קדושה, שפע של חכמה בינה ודעת, והשיחות הללו אינן מכאניות, ואינן מוכנות מראש. מעין רוח הקודש, מה שנתן ד' בפיו בעת רעווא דרעווין.

גידולי ארץ ישראל
הרב יעקב מן רקובסקי שליט"א בהיותו ילד רך לשנים זכה להיות נוכח מספר פעמים בסעודה שלישית אצל הראי"ה קוק, וסיפור מיוחד נשמר בזכרונו:
דודו, רבי אליהו יוסף רקובסקי, עלה ארצה לתקופה קצרה, והתארח בירושלים. באחת השבתות הלך ביחד עם אחיו, רבי אבא, לסעודה שלישית אצל הרב קוק. כשהרב קם לדבר, הוא שאל באיזה נושא רוצים שידבר. ולאחר מכן החליט שלכבוד האורח הנכבד שהוא מבני ארץ ישראל ומגידוליה, ידבר על דברי המאכל המונחים על השולחן שהם מתוצרת של ארץ ישראל ויש בהם גם משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ. וכך, במשך כשעה ויותר, דרש הרב דרוש ארוך המשולב בדברי הלכה ואגדה, וחורז עניינים הקשורים לכל מה שהיה מונח על השולחן.

"תורת כנסת ישראל"
סיפר הרב נפתלי שטרן זצ"ל:
גרתי בשכונת בית ישראל והתפללתי בבית מדרשו של הגאון המופלא ר' שמשון אהרן פולונסקי ז"ל (הרב מטעפליק), שהיה ממעריציו הגדולים של הראי"ה. ביודעו שהנני מהמקשיבים הקבועים לשיחתו של הרב ב'סעודה השלישית', היה פונה אלי הרבה פעמים ביום הראשון בבוקר אחרי התפילה, ומבקש ממני להרצות לפניו ולמסור לו תוכן דבריו, ואף היתה לו מטבע לשון מיוחדת למשאלתו זאת: נו, נפתלי זאג שוין איבער דיא כנסת-ישראל-תורה! [נו, נפתלי, חזור נא לפני על תורת-כנסת-ישראל!] וכשהייתי חוזר לפניו על דברי הרב, היו עיניו מבריקות והיה מלא התפעלות אין קץ.

***

לקראת הוצאת הספר על הרב קוק והשבת, אנו אוספים סיפורים וזכרונות על השבת במחיצתו של הרב קוק.
אם ידועים לכם סיפורים נדירים על הראי"ה קוק, ובפרט בנושא הזה, נשמח שתצרו עמנו קשר בהקדם: 0543082238
או בדוא"ל: [email protected]

כל סיפור חדש שיגיע אלינו, יזכה את מוסרו בחוברת מרתקת על הראי"ה קוק – במתנה!